(re)birth

נשים טרנסיות יולדות את עצמן.

בחדרים קרים, בחלוק לבן,

בכאב, ופחד וחשמל מלובן,

בדמעות שתוקות, שרועות פרקדן,

נשים טרנסיות יולדות את עצמן.

אין לנו רחם אבל יש לנו לב,

לעולם לא תדעו כמה זה כואב.

נשים טרנסיות יולדות את עצמן.

קופצות מהצוק בלי לדעת לאן,

נותנות לרוח לקחת אותן,

העבר מת והעתיד מעונן,

נשים טרנסיות יולדות את עצמן

חובקת דובי וסכין יפנית באמבטיה ריקה,

הייתי כה קרובה, הו, כה קרובה.

נשים טרנסיות יולדות את עצמן.

בלי אמא לשאול או אחות גדולה,

כאבי מחזור, חזיה ראשונה, 

מגיחות באומץ מאפילה גדולה.

נשים טרנסיות יולדות את עצמן.

“האם יכול להיות שאת בהריון?”, הרופאה שאלה,

“לו רק הייתי”, אני לוחשת, “לו רק הייתי יכולה.”

נשים טרנסיות יולדות את עצמן;

חבל רק שבזבזתי כל כך הרבה זמן.